פידים:
רשומות
תגובות

ארכיון רשומות מהקטגוריה "הטובים ביותר"‏

הזמן והמקום, רק בהם אני בטוח (אלכסנדר המון, "פרויקט לזרוס", "הספריה החדשה". מאנגלית: טל ניצן)

לרשומה המלאה «

אני מתלבטת אם להכתיר את הרגש הלא-מוכר הזה, שהתוגה והעינוג שבו אינם נותנים לי מנוח, באותו שם, אותו שם חמור סבר: עצבות. (פרנסואז סגאן, "שלום לך עצבות", 1954. מצרפתית: דורי מנור, "אחוזת בית", 2009)

לרשומה המלאה «

79. טוביה החולב

אם נועדת לזכות בפיס, אתה שומע, פאני שלום עליכם, הפיס יבוא אליך בעצמו ישר הביתה. (שלום עליכם, "טוביה החולב", 1895-1914. מיידיש: דן מירון)

לרשומה המלאה «

- אתה רוצה לקרוא את מה שכתוב מעל התווים שלך? שאלה הגברת. – מודראטו קנטבילה, אמר הילד. הגברת הדגישה את התשובה בנקישת עיפרון על הפסתר. הילד נשאר ללא נוע, ראשו מוסב אל התווים. – ומה פירוש מודראטו קנטבילה? – לא יודע. מרגריט דיראס, "מודראטו קנטבילה", 1958

לרשומה המלאה «

סבא היה אומר:"'אנשים צריכים למות ממשהו", וסירב לתרום למלחמה בסרטן, למלחמה בתאונות הדרכים, למלחמות אחרות. כדי לבטל אפשרות להיחשב לקמצן, נהג להתפרץ במפגני נדיבות כבירים ומופתיים. כה יפה ידע לערוך את מופעיו, עד שאלמלא אנו, הקרובים אליו, לא הייתה נודעת האמת הפשוטה – הוא היה קמצן. (אמיר גוטפרוינד, "שואה שלנו")

לרשומה המלאה «

59. הר העצה הרעה

היה חושך, בחושך אמרה אישה: אני לא מפחדת. איש ענה לה: את מפחדת מאד. ואיש אחר אמר: שקט שיהיה. (עמוס עוז, "הר העצה הרעה")

לרשומה המלאה «

קראו לי ישמעאל. (הרמן מלוויל, "מובי דיק")

לרשומה המלאה «

פעם חי בעיר ברלין אשר בארץ גרמניה אדם ושמו אלבינוס. הוא היה עשיר, נכבד, מאושר: יום אחד קם ועזב את אשתו למען פילגש צעירה. הוא אהב; הוא לא נאהב; וחייו באו אל קיצם באסון. ואף כי יש מקום די והותר על גבי מצבה לכתוב עליו נוסח מקוצר, תמיד יבורך הפירוט. (ולדימיר נבוקוב, "צחוק באפלה")

לרשומה המלאה «

אלה היו הימים הטובים ביותר, אלה היו הימים הרעים ביותר, היה זה זמן לחוכמה, היה זה זמן לכסילות, זה היה עידן האמונה, זה היה עידן הכפירה, זו היתה תקופת האורות, היתה זו תקופת המחשכים, זה היה אביב התקווה, זה היה חורף הייאוש, הכל עוד היה לפנינו, שום דבר לא היה לפנינו, כולנו היינו מוזמנים לגן עדן, כולנו היינו מתוכננים לגיהנום – [...]

לרשומה המלאה «

אם אתם באמת רוצים לשמוע על כל העניין, אז מה שבטח תרצו לדעת קודם-כל, זה איפה נולדתי, ואיך היתה הילדות המחורבנת שלי, ומה עשו ההורים שלי לפני שהולידו אותי, וכל הזבל הזה מהסוג של "דויד קופרפילד", אבל לא מתחשק לי לדבר על זה יותר מדיי. (ג'יי. די. סלינג'ר, "התפסן בשדה השיפון")

לרשומה המלאה «

רשומות ישנות יותר «

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.