87. שלום לך, עצבות

אני מתלבטת אם להכתיר את הרגש הלא-מוכר הזה, שהתוגה והעינוג שבו אינם נותנים לי מנוח, באותו שם, אותו שם חמור סבר: עצבות. (פרנסואז סגאן, "שלום לך עצבות", 1954. מצרפתית: דורי מנור, "אחוזת בית", 2009)

לרשומה המלאה «

86. שום דבר חמור

באתי בג'ינס להלוויה של סבתא, הנחתי שהיא לא תכעס. (ז'וסטין לוי, "שום דבר חמור" 2007)

לרשומה המלאה «

71. מודראטו קנטבילה

- אתה רוצה לקרוא את מה שכתוב מעל התווים שלך? שאלה הגברת. – מודראטו קנטבילה, אמר הילד. הגברת הדגישה את התשובה בנקישת עיפרון על הפסתר. הילד נשאר ללא נוע, ראשו מוסב אל התווים. – ומה פירוש מודראטו קנטבילה? – לא יודע. מרגריט דיראס, "מודראטו קנטבילה", 1958

לרשומה המלאה «

49. רפאלה ביידו

באותו רגע, הדבר היחיד שהיה באמת קשה היה לנתק את העיניים מהקריעה העמוקה הזאת בשמיים, אשר הציתה מעין מדורה מעל פאריס. (רפאלה ביידו, "לילותיי יפים מימיך", 1985)

לרשומה המלאה «

48. אנה גאבלדה

סן ז'רמן דה פרה? אני יודעת, אני יודעת מה אתם חושבים: "אלוהים, זה כל כך בנאלי, פרנסואז סגאן עשתה את זה לפנייך, והרבה הרבה יותר טוב!" (אנה גאבלדה, "הייתי רוצה שמישהו יחכה לי", 1999)

לרשומה המלאה «

36. אלבר קאמי

אמא מתה היום. או, אולי, אתמול; אינני יכול לומר בבטחון. המברק מן ה'מעון' אומר: אמך נפטרה. ההלוויה מחר. השתתפות עמוקה בצערך. כיוון שכך נשאר הענין תלוי בספק; יכול שאתמול אירע הדבר. (אלבר קאמי, "הזר")

לרשומה המלאה «

21. לורן גודה

"נדמה היה שחום השמש ממיס את הארץ. שום משב רוח לא הרעיד את עצי הזית. הכול היה דומם. ריח הגבעות התנדף ונמוג. האבן גנחה מחום. חודש אוגוסט הכביד על רכס גַרְגַאנוֹ באדנות ללא עוררין. לא היה אפשר להאמין שעל האדמות האלה ירד אי פעם גשם. שֶמים השקו את השדות והרוו את צימאונם של עצי הזית. [...]

לרשומה המלאה «

15. אירן נמירובסקי

"חם, חשבו הפריסאים. אוויר של אביב. זה היה לילה של מלחמה, של אזעקה. אבל הלילה התקרב לקצו, והמלחמה היתה רחוקה". (אירן נמירובסקי, "סוויטה צרפתית")

לרשומה המלאה «