הבחור ירד מאוטובוס מלא חיילים והניף את הקיטבג על כתפו. האוטובוס הסתלק משם, נמלים חזרו מסיור קרב נושאות גזרי עלים ובדלי עץ, הוא הביט כה וכה וראה בית, נכנס ועל השולחן היו ירקות טריים, סיגריות ומיצים ממותקים. (יורם קניוק, "היהודי האחרון", 1981)
ארכיון הרשומות עם התג "אמא"
76. היהודי האחרון
פורסם ב ספרות מקור, קלסיקה, תגים אמא, צבא ב יום שני |
36. אלבר קאמי
פורסם ב הטובים ביותר, ספרות מתורגמת, ספרות צרפתית, קלסיקה, תגים אבסורד, אמא, זמן, מוות ב יום שבת |
אמא מתה היום. או, אולי, אתמול; אינני יכול לומר בבטחון. המברק מן ה'מעון' אומר: אמך נפטרה. ההלוויה מחר. השתתפות עמוקה בצערך. כיוון שכך נשאר הענין תלוי בספק; יכול שאתמול אירע הדבר. (אלבר קאמי, "הזר")
