פידים:
רשומות
תגובות

ארכיון הרשומות עם התג "הומור"

אומרים שזה הגיע לראשונה מאפריקה, נישא בזעקות המשועבדים; שזו היתה קריאת המוות של שבט הטאנוס, שנהגתה בדיוק כשעולם אחד גווע והשני החל; שזה היה שד שנמשך אל הבריאה דרך דלת הסיוטים שנפערה באנטילים: Fuku americanus, או בשמה העממי יותר – Fuku. (ג'ונוט דיאם, "חייו הקצרים והמופלאים של אוסקר וואו", 2008. מאנגלית: יורם מלצר)

לרשומה המלאה «

79. טוביה החולב

אם נועדת לזכות בפיס, אתה שומע, פאני שלום עליכם, הפיס יבוא אליך בעצמו ישר הביתה. (שלום עליכם, "טוביה החולב", 1895-1914. מיידיש: דן מירון)

לרשומה המלאה «

70. הרובע החמישי

"כאשר עוד הייתי מלך…" כך היה פותח תמיד סולומון מרקוס. (אבידגור דגן, "הרובע החמישי", 1987)

לרשומה המלאה «

אדון וגברת דרסלי, דיירי דרך פריווט מספר 4, ידעו לדווח בגאווה שהם נורמאלים לגמרי – ותודה ששאלתם. לא יעלה על הדעת כי מכל האנשים בעולם דווקא הם יסתבכו בפרשיות מוזרות או מסתוריות, והרי הם פשוט לא סובלים שטויות מסוג זה. (ג'יי קיי רולינג, "הרי פוטר ואבן החכמים")

לרשומה המלאה «

סבא היה אומר:"'אנשים צריכים למות ממשהו", וסירב לתרום למלחמה בסרטן, למלחמה בתאונות הדרכים, למלחמות אחרות. כדי לבטל אפשרות להיחשב לקמצן, נהג להתפרץ במפגני נדיבות כבירים ומופתיים. כה יפה ידע לערוך את מופעיו, עד שאלמלא אנו, הקרובים אליו, לא הייתה נודעת האמת הפשוטה – הוא היה קמצן. (אמיר גוטפרוינד, "שואה שלנו")

לרשומה המלאה «

זו היתה אהבה ממבט ראשון. (ג'וזף הלר, "מלכוד 22")

לרשומה המלאה «

הפעם הראשונה בה הלכתי על מים היתה בגיל 12. (פול אוסטר, "מר ורטיגו")

לרשומה המלאה «

הרחק הרחק, בשולי האוקיינוסים הבלתי נודעים של הקצה הפחות אופנתי של הזרוע המערבית הסלילית של הגלקסיה שוכנת שמש קטנה צהובה ולא בולטת. במרחק תשעים ושניים מליון מייל לערך, מוקפת אותה השמש בכוכב לכת כחול ירוק, קטן וחסר ערך לחלוטין, שצורות החיים האנושיות שעליו פרימיטיביות בצורה מדהימה כל כך, עד ששעונים דיגיטליים נחשבים בעיניהן לרעיון גדול.  [...]

לרשומה המלאה «

פעם חי בעיר ברלין אשר בארץ גרמניה אדם ושמו אלבינוס. הוא היה עשיר, נכבד, מאושר: יום אחד קם ועזב את אשתו למען פילגש צעירה. הוא אהב; הוא לא נאהב; וחייו באו אל קיצם באסון. ואף כי יש מקום די והותר על גבי מצבה לכתוב עליו נוסח מקוצר, תמיד יבורך הפירוט. (ולדימיר נבוקוב, "צחוק באפלה")

לרשומה המלאה «

הם צילצלו בקו המאובטח בשתיים וחצי אחר-הצהרים. השר לא לגמרי הבין נקודה או שתיים בדו"ח שלי. אולי אני יכול להיפגש עם השר? אולי באמת. (לן דייטון, "תיק איפקרס", 1962)

לרשומה המלאה «

רשומות ישנות יותר «

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.